דרישות והנחיות- רישוי עסקים

במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים, להלן מפרט דרישות רשות הרישוי. דרישות אלה הינן חלק בלתי נפרד ומחייב, זאת בנוסף לתנאים ולמפרט האחיד של נותני האישור השונים.

על בעל העסק לעמוד בכל הדרישות הרלבנטיות לעסקו.

שמירת איכות הסביבה ומניעת מפגעים

  1. בעל העסק יפעיל את העסק באופן בו לא ייגרמו מפגעים במישרין או בעקיפין.
    מפגע קיים בתחום העסק או שנגרם ע"י העסק יטופל ע"י בעל העסק. המועצה נדרשת להשתמש בסמכויותיה ע"פ צו רישוי עסקים (שמירת איכות הסביבה) ולהורות על סילוק המפגע. במידה ומפגע לא יסולק המועצה רשאית לסלקו בעצמה ולחייב את בעל העסק בהוצאותיה.
  2. בעל העסק יפעיל את העסק באופן בו לא יגרם מפגע ריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
  3. בעל העסק יפעיל את העסק באופן בו לא יגרם רעש בלתי סביר כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990.
  4. בעל העסק יפעיל את העסק באופן בו לא יגרם מפגע אבק או זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים.
  5. בעל העסק יפעיל את העסק באופן שלא יגרום מי נגר וקרקע, גלישת שפכים וידאג לחיבור שפכי העסק כדין למערכת הציבורית.
  6. מומלץ לפנות לאגף קיימות וסביבה לקבלת הנחיות בכל נושא שקשור לשמירת הסביבה.

 

טיפול בהפרדת פסולת ומיחזור

בעל העסק יציב בשטח העסק או בסמוך לו מכלי אצירה לפסולת לסוגיה השונים, יהיה אחראי להפרדת פסולת במקור, לפינוי הפסולת, להקטנת נפחם של פסולת וחומרי אריזה ולהתקנת ביתן פסולת עפ"י המפורט  בדרישות והוראות המועצה בנושא פסולת ומיחזור

הוצאת פריטים מחוץ לשטח בית העסק

  1. הוצאת פריטים למרחב ציבורי מחוץ לשטח בית העסק תותר לצורך תצוגה או הצבת שולחנות וכסאות בבתי אוכל.
  2. אין להוציא פריטים לצורך אחסנה.
  3. עסקים בתחום ישובים נדרשים לקבל אישור מהוועד המקומי להוצאת פריטים למרחב הציבורי.
  4. יש לשמור מעבר פתוח להולכי רגל ברוחב 130 ס"מ לפחות ולוודא כי לא נוצר מכשול או מפגע בטיחותי.
  5. הקמת סככות, פרגולות, סגירות חורף וכד' כפופה לעמידה בדיני התכנון והבניה.

 

מכירה והגשת מזון ומזון מן החי

מכירה והגשה של מזון הינם עיסוקים טעוני רישוי ומחייבים קבלת רישיון עסק.

  1. על בעל העסק לבדוק התאמת המקום לדרישות רישוי עסקים לעסקי מזון, דרישות ותקנות משרד הבריאות.
  2. ברישוי מסעדות ובתי אוכל מומלץ להסתייע ביועץ מזון לקבלת חוות דעת מקדמית ממשרד הבריאות.
  3. עם הפעלת העסק על בעל העסק לעמוד בכל האמור בתקנות רישוי עסקים -תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל ובכל החוקים, התקנות וההוראות, ובנהלי משרד הבריאות בנוגע למזון.
  4. בעל עסק יוודא כי בכל מוצרי מזון מן החי (בשר, עוף, דגים) המגיעים לעסק בוצעו בדיקות משנה וישמור את התעודות והאישורים על קבלת הסחורה כל עוד הבשר נמצא בעסק, ויציגם לביקורת על פי דרישה.

רוכלות

הרשות תפעל לצמצם מתן רישיונות לרוכלות וזאת מתוך חשיבה על אינטרסים הציבוריים כגון: שמירה על חזות המועצה, שמירה על המרחב הציבורי הן באזורי התעשייה והן בישובים לשימוש כלל הציבור ומניעת רעש ומפגעים,  ושמירה על תחרות הוגנת עם העסקים במבנה קבע.

  1. בשטח המועצה לא תותר רוכלות קבועה (סככות דוכנים וכד') אלא ניידת בלבד.
  2. לא יאושרו סוגי רוכלות המסכנים את שלום הציבור, בריאותו ובטיחותו.
  3. רוכלות מזון תותר לצריכה שאינה מהווה תחרות בלתי הוגנת במכירות עסקים קיימים. מובהר כי בנושא זה שיקול דעתה של המועצה הוא הקובע.
  4. רוכלות מזון תתבצע ברכב מאושר ע"י משרד הבריאות בלבד.
  5. לא תותר מכירת משקאות אלכוהוליים למעט בירה, בכפוף לאישור משטרה בתוקף.
  6. בכל אתר בו תורשה רוכלות יוגבל מספר הרוכלים בהתאם לשיקול דעתה של רשות הרישוי ובשיטת "כל הקודם זוכה".
  7. לא תותר כניסת רוכלים לתחומי הישובים אלא באישור הועד המקומי בכל ישוב. האישור יינתן בכתב על גבי  טופס אישור הישוב לכניסת רוכלות מזוןנפתח בחלון חדש ויכלול את סוגי המזון שיימכרו, מקומות מותרים למכירה וכן מועדי הכניסה המאושרים לישוב.
  8. הרוכל  יהיה אחראי לניקיון אזור הרוכלות מכל פסולת הקשורה למכירה במקום.
  9. הרוכל יציב במקום המכירה כלי אצירה לאשפה לסוגיה השונים ע"פ הנחיות המועצה.
  10. תינתן עדיפות לקבלת רישיון עסק לרוכלות לתושבי המועצה בעלי המלצה משרותי הרווחה.
  11. הרישיון יהיה אישי ואינו ניתן להעברה לאחר.
  12. המועצה אינה מתחייבת לחדש רישיון לרוכלות לאחר פקיעת תוקפו (שנה אחת ע"פ הצו).

 

שווקים וירידים

  1. פעילות שווקים וירידים חד פעמיים הינה עסק טעון רישוי. קבלת הרישיון מותנה באישור עקרוני מוקדם של המועצה, אישור הועד המקומי בתחום ישוב שם תתקיים הפעילות, וזאת בנוסף לקבלת כל האישורים הנדרשים ע"פ צו רישוי עסקים.
  2. מכירת מזון בשווקים וירידים תתאפשר רק לעסקי מזון בעלי רישיון עסק או רישיון יצרן בתוקף.
  3. הרישיון לאירוע יכלול קבלה מראש של אישורי בטיחות ומשטרה עבור הפעילות המתוכננת.
  4. קיום הפעילות יותנה בהסדרה מראש עם המועצה על אופן הפרדת הפסולת למיחזור ופינויה.

 

משחקים-מתנפחים

ניתן להפעיל משחקים ומתנפחים מספק בעל רישיון עסק בתוקף כנדרש ולוודא כי הוא מחזיק באישורי בטיחות תקפים. מומלץ לבדוק כי למפעיל יש ביטוח מתאים.

אירועים המוניים תחת כיפת השמים

  1. הגדרה: אירוע המוני חד פעמי הוא אירוע רב משתתפים של עינוג ציבורי בו נאסף קהל רב במקום שלא יועד לכך לתקופה קצרה בכל מספר של משתתפים.
  2. נותני האישור לאירוע המוני: כיבוי אש, משטרה, משרד הבריאות (במידה וקיימים דוכני מזון), קב"ט המועצה ורשות הרישוי.
    באירועים בהם קיימים דוכני מזון, יש להגיש  טופס בקשה להפעלת דוכן מזון, בקישור המצ"ב: טופס בקשה חהפעלת דוכן מזון מכירת מזון תותר למחזיקי רישיון עסק / רישיון יצרן תקף.
  3. באירועים בהם ימכרו משקאות משכרים, יש להגיש בקשה להגשת משקאות משכרים לאישור המשטרה.
  4. חובת הוצאת רישיון עסק חלה על אירועים המוניים שנועדו ל – 500 איש או יותר (פריט רישוי 7.7 ה).
  5. אין דרישה להוצאת רישיון עסק לאירועים בהם משתתפים פחות מ 500 איש, מאידך האחראים חייבים לקבל את אישור משטרת ישראל וגורמי החירום.
  6. אין דרישה להוצאת רישיון עסק לאירועים דוגמת הפגנות, עצרות זיכרון, אירועים חינוכיים הנערכים על ידי בתי ספר ומוסדות חינוך ובתי כנסת, גופים בעלי אופי קהילתי וכו', וזאת מבלי לגרוע מחובתם לקבל את אישורי המשטרה, רשות הכבאות וההצלה, או כל גורם אחר הנדרש על פי דין.
  7. הסדרת הוצאת רישיון עסק לקיום אירוע המוני תעשה על ידי מחלקת רישוי עסקים במועצה שתנחה את הפונים בהגשת המסמכים הדרושים.
  8. בקשה לאישור אירוע המוני יש להגיש למחלקת רישוי עסקים עד 45 ימים לפני מועד האירוע.
  9.  ראהתנאי משטרת ישראל לאירוע תחת כיפת השמיים תנאי משטרת ישראל לאירועים תחת כיפת השמיים , פריט 7.7 ה' בצו רישוי עסקים. קישור לאתר משטרת ישראל

 

הפעלת זיקוקים

  1. בהתאם לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992,  אין להפעיל זיקוקים וכיו"ב לאחר השעה 22:00  בימי חול, ולאחר השעה 24:00 בערב יום מנוחה ובמוצאי יום מנוחה. בליל יום העצמאות, ליל פורים, ליל יום ירושלים, ליל ל"ג בעומר וליל המימונה אין מגבלה על שעות ההפעלה.
  2. בתחום הישוב ובמרחק של פחות מ-300 מ' ממקום מגורים יש לקבל אישור מוקדם להפעלת הזיקוקים מועד הישוב או המועצה, ע"פ נסיבות העניין.
  3. מפעיל הזיקוקים יחזיק בהיתר מתאים ועליו לקבל ממשטרת ישראל אישור לכל הפעלה.

 

קייטנות

על פי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 וחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח) התש"ן-1990, קייטנה היא עסק טעון רישוי (פריט 7.8א). אי לכך לא ינהל אדם קייטנה אלא אם כן יש בידו אישור ממשרד החינוך ורישיון עסק מהרשות המקומית.

בקשה לפתיחת קייטנה יש להגיש במחלקת רישוי עסקים לפחות 60 יום מראש.

גורמי הרישוי לקייטנה הם:

  • משרד החינוך – הנותן את דעתו על התכנים של הקייטנה והבטיחות.
  • משרד הבריאות – שבודק את תנאי התברואה ותנאים נוספים.
  • קב"ט מוסדות חינוך – האחראי לביקורת בטיחות, הדרכת בטיחות לכל המדריכים ומנהל הקייטנה ומתן אישור בטיחות.

קייטנה הפטורה מרישיון (כגון: קייטנות של המרכז הקהילתי, תנועות נוער וכו') כמפורט בתקנות הקייטנות התשע"ב- 2011 מחוייבת באישור משרד החינוך.

 ראה תקנון הקייטנות בקישור המצורף

 

בריכות שחיה

על פי צו רישוי עסקים בריכות שחיה – פריט מס' 7.4 א'חייב ברישיון עסק. משטרת ישראל ומשרד הבריאות הם נותני האישור.

לקראת פתיחת עונת הרחצה , המפעילים מתבקשים ליצור קשר עם מחלקת רישוי עסקים במועצה לקבלת עדכונים והצגת מסמכים בהתאם לנספחים הבאים:

  1.  טופס לפתיחת עונת הרחצה בבריכת שחיה טופס מפעיל בריכת שחיה
  2.  אישור בדיקה ותקינות ציוד עזרה ראשונה בבריכת שחיה  טופס אישור בדיקה ותקינות ציוד עזרה ראשונה
  3.  טופס 2- הצהרת אחראי/מנהל הבריכה טופס הצהרת אחראי מנהל בריכה

בריכת שחייה המשמשת מעל 4 יחידות אירוח למטרות נופש (צימרים) מחוייבת ברישיון עסק.

מפרטים

קישור למפרטים האחידים הארציים באתר ממשל זמין

מפרטים אחידים באתר ממשל זמין

 

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
על המועצה
בשפלת יהודה בין הרי יהודה למישור החוף במרחב אשקלון, שוכנת המועצה האזורית לכיש הפרושה על יותר מ- 400,000 דונם של שטחי חקלאות ושטחים פתוחים המהווים מוקד משיכה למבקרים ומטיילים אשר אינם נדרשים להרחיק נדוד כדי להיחשף לטבע ולהיסטוריה במלוא הדרם. מועצה האזורית לכיש הוכרזה רשמית ב 1956 ומאגדת בתוכה 13 מושבי עובדים, 2 מושבים שיתופיים, 4 ישובים קהילתיים ומתגוררים בה כ- 11,000 נפש. דתיים לצד חילונים, חקלאים לצד בעלי מקצועות חופשיים, אגודות שיתופיות לצד ישובים קהילתיים, וישובים וותיקים לצד ישובים חדשים.