לכיש בתקופת המקרא

מאת: זאב וילנאי

זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; 1900 – 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

לכיש לפני ישראל

לכיש הייתה מן היישובים הקדומים והחשובים בארץ-ישראל, הודות לסביבתה הפוריה ולמצבה האסטרטגי, כי שכנה על פרשת דרכים בימי קדם. אין יודע פירוש שמה, ומקורו עטוי בערפלי העבר הרחוק. ראשית זכרה בלוחות תל עמרנה, מן המאה הי"ד לפנה"ס, דורות אחדים לפני כיבוש הארץ בידי בני ישראל. הארץ הייתה אז נתונה לשלטונם של המצרים, ומושלי הערים הגדולות שלחו מכתבים, בכתב יתדות על לוחות חרס, אל מלכי מצרים אדוניהם, המכתבים הללו, מקורות חשובים לידיעת הארץ, התגלו בתל עמרנה במצרים ונקראים בשמו.

 לכיש במקרא

בתקופת המקרא הייתה לכיש מן הערים הנודעות ביותר. לראשונה התפרסמה בימי כיבוש הארץ בידי שבטי ישראל. מושלה היה בברית " חמשת מלכי האמורי" שיצאו למלחמה נגד יהושע " הם וכל מחניהם". אחרי מפלתם הגדולה בא יהושע בן נון: " ויחן עליה וילחם בה. ויתן ה' את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני, ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה". היא נזכרת ברשימת המלכים שנכנעו לפני בני ישראל. לכיש הייתה חשובה גם בדורות הבאים במלחמות, כי שכנה על הדרך מיהודה אל פלשת ואל מצרים. לפיכך ביצר אותה רחבעם המלך בשנת 925 לפנה"ס בקירוב: "ויחזק את המצודות ויתן בהם נגידים ואוצרות מאכל ושמן ויין. ובכל עיר ועיר צינות ורמחים ויחזקם להרבה מאוד".{ציור בעמוד 13}.

אמציהו מלך יהודה נמלט אליה בשנת 795 לפנה"ס: "ויקשרו עליו קשר בירושלים וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתוהו שם. וישאו אותו על הסוסים ויקבר בירושלים". בימי חזקיהו מלך יהודה, בשנת 701 לפנה"ס, פלש אל הארץ בראש צבאותיו סנחריב מלך אשור- מן המלכים האדירים בעולם הקדום. בעת מלחמותיו בארץ חנה עם מחנהו בלכיש, כמסופר בספר מלכים: "ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם. וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר: "חטאתי, שוב מעלי, את אשר תתן עלי אשא… ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ה' ובאוצרות בית המלך". גם כותב דברי הימים מספר על סנחריב, ששלח את עבדיו ירושלימה: "והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו". הנביא מיכה מתאר את בוא סנחריב, בלי להזכיר בשמו, ואת הרושם שעשה על הערים בגבולות יהודה, והוא קורא "רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש, ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל".

לכיבוש לכיש נודע ערך רב במסע סנחריב, כי בזה הבטיח לו את הדרך אל מצרים. בחזרו לארצו, לנינווה בירתו, ציוה על אנשיו לחקוק ולצייר את פרשת מלחמותיו וגם את המצור על לכיש בידי חייליו, מראה כניעתה, הוקעת ראשיה על מוטות, הובלת תושביה בשבי והתרפסותם לפניו כשהוא יושב על כסאו המפואר. בחפירות שנערכו בתל נינווה נגלה התבליט הגדול המציג את מלחמת סנחריב על לכיש. הוא שמור בימינו במוזיאון הבריטי בלונדון, מהתגליות האשוריות החשובות ביותר לידיעת המקרא {ציורים בעמודים 16-21}. כמאה שנה אחרי חדירת סנחריב מלך אשור אך הארץ, פלש, בעקבותיו כמעט, נבוכדנצר מלך בבל אל ארץ יהודה, בשנת 587 לפני סה"נ. גם הפעם היה אזור לכיש שדה קרב מפורסם בפלישה זו, שהביאה קץ למלכות יהודה ולירושלים בירתה.

הנביא ירמיהו מספר: "וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלים ועל כל ערי יהודה הנותרות, אל לכיש… כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר". בחפירות שנערכו בתל לכיש נגלו שרידי החורבן של צבא הבבלים וכן נמצאו חרסים כתובים עברית, המספרים על ימיה האחרונים של לכיש היהודית, בעת מסע הבבלים אל ירושלים וחורבן בית מקדשה הראשון.

בתקופה יותר מאוחרת, עם עלייתם של נחמיה וגולי בבל אל ארץ יהודה, התיישבו יהודים גם באיזור זה, "לכיש ושדותיה", בשנת 445 לפני סה"נ. זהו זכרה האחרון בספרות המקרא. בדורות הבאים, עם חורבן הארץ, נחרבה גם לכיש, הייתה לתל שממה ושמה נשכח.

אמנם במאה הרביעית מזכיר אבסביוס היווני את לכיש: "עד היום כפר רחוק מבית גוברין 7 מילין". אולם כנראה לא הייתה במקומה של העיר המקראית אלא סמוך אליה{להלן}. במשך שנים רבות לא ידעו את מקומה של לכיש המקראית. עם ראשית מחקר הארץ, לפני כ-75 שנה, סברו חוקרים שמקומה באתר הנקרא בערבית: תל חסי בדרום, בהשפעת השם הערבי אום א-לקיס של של חורבה סמוכה. כך סבר לראשונה החוקר הארכיאולוג הנודע פ'לינדרס פיטרי, שחפר בתל זה בשנת 1892. לפני כארבעים שנה העלה לראשונה החוקר האמריקאי אולברייט את ההשערה שמקומה של לכיש בתל המתרומם לרגלי הרי יהודה, באתר הנקרא בימינו בשם זה, סמוך למושב החדש לכיש, הבנוי מולו. בקרבת התל, מזרחה, היה עד קום מדינת ישראל הכפר הערבי קוביבה והתל היה שייך לתושביו הפלחים. אולי במקומה של קוביבה זו היה הכפר לכיש של המאה הרביעית.

תל לכיש

תל לכיש מתרומם לרגלי הרי יהודה ובגבול השפלה, המשתרעת ממנו מערבה. הערבים קראו לו: תל א-דואיר. כנראה צורת הקטנה מהמלה: דור – עיגול, דואיר- עיגול קטן, אולי נקרא כל מסיבת צורתו המעוגלת של התל. אמנם, לשם הערבי יש גם באור אחר: דואיר, הקטנה מהמלה: "דייר"- מנזר. דואיר- מנזר קטן.

פסגתו של תל לכיש מתרוממת כ- 253 מ' מעל פני הים ובולטת על סביבתה הסמוכה, המכוסה גבעות מעוגלות וביניהן משתרעים עמקים קטנים {ציור בעמוד הבא}. בצד התל עובר נחל הנקרא על שמו- נחל לכיש. הוא בא ממורדות ההרים הסמוכים, נמשך מערבה צפונה בדרך השפלה ויורד, בצד אשדוד החדשה, אל הים התיכון. תל לכיש שוכן על פרשת דרכים. דרך אחת באה ממושב לכיש הקרוב, עוברת בצדו המערבי של התל, פונה מערבה צפונה ומתחברת עם כביש בית גוברין- קרית גת. מתל לכיש אל הכביש כ- 4 ק"מ. דרך אחרת באה מאמציה השוכנת סמוך לגבול, עוברת בצדו המזרחי של התל ומתחברת סמוך לגשר על נחל לכיש, בדרך הקודמת. מתל לכיש אל אמציה כ-7 ק"מ. מתל לכיש דרך שדה מזרחה אל בית גוברין, כ-5 ק"מ.

חפירות לכיש

בשנת 1932 התחילו בחפירות מדעיות בתל לכיש, מטעם משלחת אנגלית על שמו של הנדיב ולקום, שתרם את הכסף למטרה זו. בראשה היה החוקר ג'יימס לזלי סטארקי, שנרצח בידי הערבים במאורעות הדמים בשנת 1938, בדרכו מלכיש אל ירושלים. הרצח גרם להפסקת החפירות, שערכן רב לא רק בהכרת לכיש, אלא בידיעת ארץ ישראל בתקופת המקרא בכלל. במשלחת לכיש השתתפה האנגליה אולגה טפ'נל, ארכיאולוגית נודעת, שפירסמה בשיתוף עם אחרים, את הגילויים שנעשו בתל לכיש, בכרכים אחדים. בשנת 1935 חשפו החופרים את המפולת משרידי מקדש כנעני קדום אשר היה בנוי סמוך לחומה בחפיר החפור לרגליה, ולפיכך כינו אותו "מקדש החפיר". נגלו בו שלושה מקדשים כנעניים, האחד על רעהו, משנות 1223-1400 לפני סה"נ. במפולת נמצאו כלי חרס וכלי פולחן רבים ושונים {ציורים בעמודים 25-26}.

לכיש הקדומה הייתה מוקפת שתי חומות מקבילות ולה שער יחיד הפונה מערבה, במטרה לרכז את כוחותיה הלוחמים בנקודה אחת. במפולת השער נגלתה התגלית החשובה ביותר של לכיש הקדומה: כלי חרס כתובים בכתב עברי קדום, מימי מלחמתה בצבאות הבבלים אשר צרו עליה והחריבוה, יחד עם כל ארץ יהודה, במאה הששית לפני סה"נ.

חותמות ומשקלות לכיש

בשכבותיה הישראליות של לכיש נחשף אוצר גדול של חותמות עבריות בכתב העברי הקדום, שעליהם חרותים שמות פרטיים של בעליהן, אחדות מן החותמות מעניינות וחשובות. ברובן הן מתקופת המלוכה ביהודה, מהמאות השמינית, השביעית והששית לפנה"ס. הרבה מהשמות הפרטיים המובאים בחותמות ידועים מכתבי הקודש ואחרים הם חדשים לאוצר השפה העיברית.

החותמת נמצאה בשער העיר. התואר "אשר על הבית" מובא במקרא. סוברים שזוהי החותמת של גדליה בן אחיקם שהופקד על ידי מלך בבל על העם הנשאר בארץ יהודה.

 

 

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
על המועצה
בשפלת יהודה בין הרי יהודה למישור החוף במרחב אשקלון, שוכנת המועצה האזורית לכיש הפרושה על יותר מ- 400,000 דונם של שטחי חקלאות ושטחים פתוחים המהווים מוקד משיכה למבקרים ומטיילים אשר אינם נדרשים להרחיק נדוד כדי להיחשף לטבע ולהיסטוריה במלוא הדרם. מועצה האזורית לכיש הוכרזה רשמית ב 1956 ומאגדת בתוכה 13 מושבי עובדים, 2 מושבים שיתופיים, 4 ישובים קהילתיים ומתגוררים בה כ- 11,000 נפש. דתיים לצד חילונים, חקלאים לצד בעלי מקצועות חופשיים, אגודות שיתופיות לצד ישובים קהילתיים, וישובים וותיקים לצד ישובים חדשים.