מורשת

לכיש הינה ישוב היסטורי עתיק. ממצאים ארכיאולוגים מצביעים על ישוב כבר מהתקופה הנאוליתית (7500 עד 4000 לפנה"ס), בתקופת הברונזה (3150 לפנה"ס ועד 1200 לפנה"ס) לכיש היא עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה "במכתבי אל עמרנה" שבמצרים העתיקה (המאה ה-14 לפנה"ס).
בתקופת מלכות יהודה לכיש היא עיר מבצר אחת הערים המבוצרות ביותר ביהודה. לכיש זכתה לפרסום העולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמון המלך סנחריב שבנינווה. מעדויות היסטוריות, וארכיאולוגיות עולה כי אבותיהם הקדומים של מתיישבי לכיש עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי לכיש של היום ממשיכים את דרכם.
עד למלחמת העצמאות, ההתיישבות באזור זה, החופף את חבל לכיש כיום, הייתה מעטה: נגבה במערב וגת, גלאון, קדמה וכפר מנחם מצפון מערב. (מתוך ויקיפדיה).

מועצה איזורית לכיש נוסדה ב-1956 ומונה כיום 19 יישובים.

היסטוריה של לכיש:

על המועצה
בשפלת יהודה בין הרי יהודה למישור החוף במרחב אשקלון, שוכנת המועצה האזורית לכיש הפרושה על יותר מ- 400,000 דונם של שטחי חקלאות ושטחים פתוחים המהווים מוקד משיכה למבקרים ומטיילים אשר אינם נדרשים להרחיק נדוד כדי להיחשף לטבע ולהיסטוריה במלוא הדרם. מועצה האזורית לכיש הוכרזה רשמית ב 1956 ומאגדת בתוכה 13 מושבי עובדים, 2 מושבים שיתופיים, 4 ישובים קהילתיים ומתגוררים בה כ- 11,000 נפש. דתיים לצד חילונים, חקלאים לצד בעלי מקצועות חופשיים, אגודות שיתופיות לצד ישובים קהילתיים, וישובים וותיקים לצד ישובים חדשים.