אתרים, נופים ועתיקות

לכתבה על מערות בית ג'וברין, לחץ כאן.

לאתר של מדרשת הדרום, לחץ כאן.

 אזהרה! חלק מהאתרים נמצאים בתוך שטחי אש ועל כן הביקור בהם הינו מותר בסופי שבוע או בתאום עם צה"ל בלבד!
יודגש כי בשטח ישנם בורות ומערות ישנים, לכן יש להקפיד הקפדה יתרה שלא להכנס למקומות אסורים או סגורים וכן להמנע מירידה משבילים מסומנים.

 

המלצות מפי יוסף עידן, מורה דרך:
מזרח חבל לכיש הינו אזור קסום הנהוג לכנותו "אזור טומן סוד" מאחר ועל אף היותו נגיש וקרוב רבים ממעטים לבקר בו וכך כל ביקור באזור מדהים זה מפתיע את מבקריו בעושר הקיים בו, החל מנוף מרהיב המשלב גבעות מוריקות, חורש טבעי, יערות קק"ל לצד שדות חקלאיים ושטחי מרעה, בעלי חיים וכמובן אתרי עתיקות מרשימים חלקם מעל פני הקרקע וחלקם מתחתיה.
באזור שפע של מסלולי טיול שונים ומגוונים, החל ממסלולי הליכה, רכיבה על אופניים, סוסים, ג'יפים ועוד, לפניכם תיאור של מספר אתרים:

תל עיטון

תל עיטון
אתר ארכאולוגי הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך ליישוב נטע.
מקובל לזהות אתר זה עם העיר המקראית "עגלון"‏ הנזכרת מספר פעמים בספר יהושע, ומתוארת כנמצאת בין הערים לכיש וחברון.
שמו הנוכחי של התל בא לו מהכפר הביזנטי-ערבי הסמוך, חרבת עיטון.
בתל נערכו בעבר מספר חפירות הצלה וכיום מתנהלת החפירה ע"י אוניברסיטת בר אילן,
המבקר בעיתון ייהנה מנוף מרשים של השפלה הנמוכה של גבעות עגלגלות הנושקות לספר המדבר,
ובעונות הפריחה, פברואר ועד מאי, הנוף נצבע בשלל צבעים על הרקע המוריק של צפון הנגב.
ניתן להגיע בקלות יתרה ובכל סוג רכב עד למרגלות התל, הציר הנוח ביותר הוא זה היוצא דרומה ממושב שקף המקביל לכביש 358 ממערב לו.
בשל מקומו של התל בשטח אש, הגעה ניתנת בסופי שבוע, חגים או בתאום עם צה"ל

שמורת פורה

שמורת פורה
היא שמורת טבע קטנה בנגב הצפוני, בסמוך למחלף מאחז שעל.
בשמורה פריחה עשירה וייחודית בחודשים פברואר ומרץ של צמחי כלנית מצויה, נורית, פרג, עירית גדולה, לשון פר ועוד רבים נוספים,
בחורף ישנו בשמורה אגם עונתי שהמים בו נאגרים בסיוע סכר שנבנה לאיסוף מי שיטפונות. במקום גשר הרוס, שריד מסילת הרכבת הטורקית שנסללה בתקופת מלחמת העולם הראשונה מלוד לתחנת הרכבת בבאר שבע ומשם עד לתעלת סואץ, הגשר נהרס בשיטפונות בשנות ה-70 של המאה ה-20.
בשל מרבדי הכלניות הרבים בעונת הפריחה נכללת השמורה בפסטיבל דרום אדום הנערך מידי חורף בחודש פברואר בנגב המערבי.
הכניסה הראשית לשמורה היא מכביש 40.
בשמורת פורה מתחיל "שביל שיקמה" הממשיך לאורך נחל שיקמה עד הים.
שמורת נחל פורה

יער המלאכים-שחריה (נמצא מחוץ לתחום שיפוט המועצה, גובל בשטחה)

הוא יער נטוע אורנים שנטע על ידי קק"ל והנמצא באחזקתה. שטחו משתרע על 7,000 דונם. היער נמצא מזרחית לקריית גת ולמושב שדה משה ולא הרחק מגן לאומי לכיש וגן לאומי בית גוברין – מרשה.
קק"ל החלה בנטיעת היער בשנת 1957 והוא נקרא "יער המלאכים" לכבוד קהילת יהודי לוס אנג'לס אשר תרמה כסף לנטיעתו ועל שמה של המעברה שחריה ששכנה בקרבת מקום. במרכז היער מגדל תצפית מבטון וסביבו פינות פיקניק מסודרות וחניון נופש פעיל. בחורף גדלות ביער פטריות רבות. בתחומי היער זורמים שני נחלים: בדרומו זורם נחל לכיש ובצפונו נחל שחריה.
במהלך מלחמת העצמאות היה אזור היער לחלק מכיס פלוג'ה המצרי.

 יער המלאכים

 

חירבת בית לוייה

אתר ארכאולוגי מרשים ובו שכבות התיישבות רבות החל מתקופת בית שני ועד לתקופה הממלוכית, באתר עושר בשל ממצאים, לרבות מערת בית בד, קולומבריום, אורוות סוסים ושרדי כנסייה למן המאה הרביעית לספירה ובה רצפת פסיפס מדהימה שנשתמרה באופן מרשים וייחודי משנת 2005 מתנהלות חפירות באתר אשר אליהן מגיעות קבוצות של מורמונים אשר מזהים את האתר עם מקום המסתור של אחד מאבות הזרם המורמוני בדת הנוצרית.
הערה- האתר בתוך שטח אש ולכן יש לטייל שם רק בשבת או בתיאום

ח' לוויה
פסיפס - ח' לוייה

תל לכיש

תל לכיש המקראי הינו אחד התלים הגדולים והמרשימים בא"י, ממוקם בסמוך למושב לכיש של היום, לתל היסטוריה רבת שנים, המלך רחבעם מבצר את העיר

תל לכיש

והופך אותה לשנייה בגודלה ובחשיבותה לאחר ירושלים, העיר נכבשה ונהרסה גם במסע החורבן האשורי של המלך סנחריב בשנת 701 לפנה"ס וגם בחורבן הבבלי, אחד הממצאים החשובים שהתגלו באתר זה הינם חרסים המתעדים את החורבן הבבלי והמוכרים כמכתבי לכיש,
סמל מועצת לכיש לקוח מתבליטי הקיר שנתגלו בנינוה שבעירק ומתארים את החורבן האשורי, העולה על אל התל ייהנה מתצפית מרהיבה על כל מרחב מזרח לכיש. (פרטים נוספים ניתן למצוא בתפריט בעמוד- "אודות")

תמונה פרוכט תל לכיש וכרם- חתוך

גבעת גד – (או שייח עלי)

גבעת גד
גבעה נישאה אשר ממנה ניתן לקיים תצפית 360 מרהיבה המאפשרת ביום של ראות טובה לראות את הים התיכון ממערב והרי חברון וירושלים במזרח, מלבד הנוף ישנו מבנה תפילה מוסלמי למן התקופה המוסלמית הקדומה והמאוחרת, ספסלי קק"ל ועצי שקד, תאנה, חרוב ורימון.

מערות חזן

מערות חזן
חרבת חזן הינה מכלול של בית בד תת קרקעי מרשים למן תקופת בית שני וממנו מערכת מערות ומחילות מסתור שנחצבו בתקופת מרד בר כוכבא, האתר נמצא דיי  במקרה ע"י נער מהמושב אמציה בתחילת שנות השמונים לימים היה קצין צה"ל שנפל במלחמת שלום הגליל, האתר היה אתר פעיל ופתוח למבקרים עד לאמצע שנות התשעים, כיום האתר סגור זמנית למבקרים.

סכר אדוריים

סכר אדוריים
סכר האוגר מים בעונת הגשמים משני נחלים שמקורם בהרי חברון ( נחל דומא ונחל אדוריים) וממנו זורמים המים לנחל אדוריים הנשפך לנחל שקמה ומשם לים התיכון.

אום א-שקף

אום א-שקף
כפר מוסלמי קדום הנמצא כ-3 ק"מ דרומית לשקף ובו נשתמרו שרידי המבנים, בורות מים מערות וכו' (נמצא בשטח אש אפשר להגיע אליו רק בשבת).

מערות סמך

הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בחלקה הצפוני של השלוחה, חצובות מערות סמך – 18 מערות פעמון יפות החצובות סביב חצר מרכזית קוטר המערות בין 16-10 מ' ועומקן 10-8 מ' (חלקן התמוטטו).
באחת מהמערות שרדו כוכי קולומבריום. בתקופות המאוחרות שימש מכלול המערות כמכלאות לצאן ובקר.
בקרבת המערות, נמצא קבר שייח' עבדאללה ולצדו עצי אשל בודדים ושרידי יישוב – חורבת סמך, המשתרעים בשטח של כ- 25 דונם. אתר העתיקות נהרס בשנות ה- 60' של המאה ה- 20'.

מערת סלומה

מערת סלומה
מערת קבורה הנמצאת באחת הגבעות מצפון מזרח ליישוב אמציה, ובא כתובות רבות, יש המספרים כי המערה משמרת את שמה של מיילדת ישוע.
האתר אינו מסודר למבקרים.

 חלק מהאתרים נמצאים בתוך שטחי אש ועל כן הביקור בהם הינו מותר בסופי שבוע או בתאום עם צה"ל בלבד!
יודגש כי בשטח ישנם בורות ומערות ישנים, לכן יש להקפיד הקפדה יתרה שלא להכנס למקומות אסורים או סגורים וכן להמנע מירידה משבילים מסומנים.

על המועצה
בשפלת יהודה בין הרי יהודה למישור החוף במרחב אשקלון, שוכנת המועצה האזורית לכיש הפרושה על יותר מ- 400,000 דונם של שטחי חקלאות ושטחים פתוחים המהווים מוקד משיכה למבקרים ומטיילים אשר אינם נדרשים להרחיק נדוד כדי להיחשף לטבע ולהיסטוריה במלוא הדרם. מועצה האזורית לכיש הוכרזה רשמית ב 1956 ומאגדת בתוכה 13 מושבי עובדים, 2 מושבים שיתופיים, 4 ישובים קהילתיים ומתגוררים בה כ- 11,000 נפש. דתיים לצד חילונים, חקלאים לצד בעלי מקצועות חופשיים, אגודות שיתופיות לצד ישובים קהילתיים, וישובים וותיקים לצד ישובים חדשים.